<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימן ק"ב</h1>
<h2>דף כט.</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל מי שטעה בימות הגשמים ולא אמר מוריד הגשם ולא מוריד הטל חוזר לראש. ואם הזכיר טל אינו חוזר ואם טעה בימות החמה ואמר מוריד הגשם חוזר לראש ואם לא הזכיר טל אין מחזירין אותו שאין טל נעצר ואין צריך בקשה. מי ששכח שאלה בברכת השנים אם נזכר קודם שומע תפלה שואל בשומע תפלה. ואם לאחר שומע תפלה חוזר לברכת השנים וכן נמי דעת הראב"ד ז"ל. ורבי' האיי כתב שאינו חוזר אלא לשומע תפלה מאחר שיכול לאומרה בשומע תפלה למה מחזירין אותו לברכת השנים והירוש' מוכיח כדברי הגאון ז"ל. ואם לא נזכר עד שהשלים תפלתו חוזר ומתפלל שניה ולדעת הירוש' אם לא הזכיר לא טל ולא מטר ונזכר קודם שומע תפלה מזכיר בשומע תפלה כדין שאלה. ור' אחא פסק שמחזירין אותו. והבעלי התוס' מסופק אם הלכה כתלמוד דידן דלא מוכח אלא משאלה בשומע תפלה או שמא פשיטא דה"ה גבורות גשמים מק"ו דשאלה כדאיתא בירוש' ע"כ. וביאר עוד בירוש' ר' זעירא בשם ר' חנינא אומר היה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו. פי' ודוקא הזכרה בגבורות אבל שאלה בברכת השנים מחזירין אותו אע"פי שהזכיר הטל מדלא נקט בירושלמי אלא לשון הזכרה. ירושלמי התפלל ואינו יודע מה הזכיר א"ר יוחנן חזקה כל ל' יום מהלמוד הזכיר פי' וצריך לחזור. מכאן ואילך משהצריך הזכיר. וכתב הר"ם נראה מזה הירוש' דכן נמי אמרינן בר"ח ובחולו של מועד אם נסתפק אם אמר ענין היום אם לא צריך לחזור דמהלמוד הזכיר וכן נמי פסק הרשב"א ז"ל. מיהו פרק ג' שאכלו גרסינן בירוש' דבספק הזכיר בר"ח ובחולו של מועד אין מחזירים אותו וצ"ע למה לא ביאר דין שבת וי"ט. ואפשר דבשבת וי"ט מחזירי' אותו לפי שהיא ברכה בפני עצמה או אפשר לומר דה"ה דאין מחזירין אותו אבל להם לא ביאר דינם לפי שאין נופל בהם ספק לפי שהיא ברכה בפני עצמה. והר"ם נ"ע היה רגיל לומר ביום שמיני עצרת צ' פעמים אתה גבור לעולם ה' מחיה מתים אתה רב להושיע משיב [הרוח] ומוריד הגשם כנגד ל' יום שהיה צריך לאמרו ג"פ ביום ועכשיו אם הוא מסופק אם אמרו אם לאו אין צריך לחזור לראש לפי שבודאי אמרו והביא ראיות לדבריו. והגיה הר"ף עליו ואמר שאינו דומה, כשחוזר אותו צ' פעמים באתה גבור לבדו בלא ברכה כמי שחזר אותו ל' יום בתפלתו ולא חזינן לרבנן מארץ צרפת דעבדי הכי.
